ילדה יכולה לדעת מה היא רוצה לענות, ובכל זאת להזדקק למישהו שיקריא את השאלה. כשבונים פעילות סביב קריאה עצמאית בלבד, לפעמים קשה לדעת אם הקושי היה בשאלה, בטקסט או בדרך שבה הוצגה המשימה. הקראה נותנת עוד דרך לפגוש את התוכן.
עם וילי אפשר לחבר בין סיפור מאויר, משימה קצרה ומשוב. המבוגר אינו צריך למהר לתת את התשובה. התפקיד שלו הוא לעזור לילד להבין מה נשאל, לתת זמן לחשוב ולהתעניין בסיבה לבחירה.
תחילה שומעים את השאלה, אחר כך בוחרים
הלחיצה על ״יוצאים לדרך״ במשחק מפעילה את השאלה הראשונה. אחרי תשובה נכונה שומעים את המשוב, ואז מגיעה השאלה הבאה. כפתור ״לשמוע שוב את השאלה״ נמצא גם ליד הטקסט למי שרוצה לחזור אליה.
בפעם הראשונה שבו ליד הילד וראו אם הוא הבין מה עליו לעשות. אל תלחצו במקומו מיד. אפשר לומר: ״נקשיב עד הסוף, ואז תבחר מה נראה לך״. אם המילים שבתשובות עדיין קשות לקריאה, קראו אותן בשקט וללא הדגשת האפשרות הנכונה.
שאלת המשך אחת יכולה להספיק
אחרי הבחירה שאלו ״איך ידעת?״ או ״מה בתמונה עזר לך?״. אם הילד עונה במילה אחת, אפשר לחזור עליה ולהוסיף שאלה קטנה: ״ראית מדרגות. מה הן משנות בדרך?״. אין צורך לשאול כמה שאלות ברצף.
כשקוראים את וילי והגשר, אפשר לדבר על היעד ועל המדרגות. כשקוראים את וילי והדרך המתפתלת, אפשר לשאול איך בודקים איזה רעיון מתאים. חוזרים לאיור ולרצון של הדמות, ומאפשרים גם תשובה שלא חשבנו עליה מראש.
משוב הוא הזמנה לחשוב שוב
אם נבחרה אפשרות שלא מתאימה, תנו למשוב להסתיים. במקום ״לא נכון, תלחץ כאן״ שאלו ״מה וילי ביקש מאיתנו לבדוק?״. אפשר לשמוע את השאלה שוב ולהצביע על שני פרטים בתמונה. הילד מקבל הזדמנות לנסות בחירה נוספת.
גם אחרי הצלחה אפשר להמשיך בשיחה קצרה: ״מה היה קורה אם לא היינו שואלים אותו?״. התשובה אינה צריכה להיות נאום. תיאור קצר, ציור או משחק בתפקידים של שיחה מכבדת יכולים לבטא את הרעיון.
מחברים הקראה לפעילות שהילד בוחר
אחרי הסיפור הציעו לבחור דף צביעה, למשל וילי והחברים או וילי והמשפחה. בקשו מהילד לספר מה הדמויות עושות בציור שלו. אפשר להקליד עבורו משפט, להדפיס את היצירה ולקרוא את המשפט יחד בהמשך.
הקראת המשימות קיימת במשחק. דפי הצביעה מאפשרים בחירת צבעים, שמירה והדפסה; אין צורך להניח שכל הטקסט בכל חלק באתר מוקרא. המבוגר יכול לקרוא את הכותרות או את הסיפור בקולו, בהתאם למה שהילד צריך.
מה אומר התיעוד המקצועי על קריאה משותפת?
ההנחיות של IES לקריאה משותפת עם ילדים צעירים ממליצות לשלב שיחה בזמן הקריאה ולחבר את הפעילות לנושא הספר. כאן אנחנו מציעים דרך ליישם שיחה כזאת עם וילי. ההנחיות אינן מחקר על האתר שלנו, והקלטה אוטומטית לבדה אינה מחליפה שיחה קשובה.
בחרו זמן שבו נעים לשבת יחד, והשאירו מקום גם לשאלה של הילד. אם הוא מבקש לחזור לאותו עמוד או לאותה משימה, אפשר לחזור. לפעמים דווקא ההיכרות עם הסיפור מאפשרת לו לנסח רעיון חדש.
שאלות נפוצות
צריך ללחוץ על רמקול בכל משימה?
לא. אחרי תחילת המשחק השאלה הראשונה מוקראת, והבאות מושמעות אחרי המשוב על תשובה נכונה. כפתור ההשמעה החוזרת נועד למי שצריך לחזור לשאלה.
מה עושים כשהקול לא מתחיל?
אם הדפדפן לא מצליח לנגן, המשחק מציג הודעה וכפתור לניסיון נוסף. בדקו גם את עוצמת הקול במכשיר. אפשר להמשיך לקרוא יחד את הטקסט.
איך נדע שנתנו לילד זמן לחשוב, ולא רק זמן ללחוץ?